גננת בקליקתוכן פדגוגי ו-AI · גן חרדי · גיל 1–6
→ חזרה למאגר

ראש השנה · מפגש 4 מתוך 5

מפגש 4 — סִימָנֵי הַחַג וְהַבְּרָכוֹת

חודש תשרי · יום ד׳ מתוך 5 | גיל 3–6 | ידע ומלל לגננת · ברכות וסימנים

פתיחת המפגש

פותחים בשיר וב"מודה אני". הגננת עורכת "שולחן חג" קטן במרכז המעגל: תפוח, צנצנת דבש, רימון, ותמרים/ראש דג (לפי האפשר), ומסקרנת: "ראו איזה שולחן מיוחד! כל דבר כאן הוא סִימָן מיוחד לראש השנה, ולכל אחד יש ברכה. בואו נגלה מה מברכים על כל אחד ולמה!"

רקע וידע לגננת (עם מקורות)

בליל ראש השנה נהוג לאכול מאכלים מסוימים כ"סִימָנֵי בְּרָכָה", ולומר על כל אחד "יְהִי רָצוֹן" קצר. יסוד המנהג בגמרא: "אָמַר אַבַּיֵי: הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ סִימָנָא מִילְתָא הִיא, לִיחֱזֵי אִינִישׁ... " (כריתות ו.; הוריות יב.) — הסימנים אינם "קסם" אלא עוררות והתעוררות: המאכל מזכיר לנו לבקש ולהתפלל על השנה הבאה.

הסימנים המרכזיים ומשמעותם: תַּפּוּחַ בִּדְבַשׁ — "שֶׁתְּהֵא שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה" (התפוח מתוק, והדבש מוסיף מתיקות); רִמּוֹן — "שֶׁנַּרְבֶּה זְכֻיּוֹת כְּרִמּוֹן" (הרימון מלא גרגירים רבים); רֹאשׁ (של דג או כבש) — "שֶׁנִּהְיֶה לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב"; ויש נוהגים בתמרים, קרא, רוביא וכרתי (על פי הגמרא). בוחרים לגיל הרך את המובנים והמוחשיים ביותר — תפוח בדבש ורימון.

ברכות נוספות של היום: בליל החג מברכים "שֶׁהֶחֱיָנוּ", ובלילה השני נהוג להניח פרי חדש (כמו רימון) ולברך עליו שהחיינו. כן מברכים איש את רעהו "לְשָׁנָה טוֹבָה תִּכָּתֵבוּ וְתֵחָתֵמוּ". ברכות אלו מלמדות הכרת הטוב ותקווה, ומתאימות מאוד לחיזוק אצל ילדים.

התפוח בדבש והשמחה בשולחן החג מבטאים ביטחון בה': אף שראש השנה יום דין, אנו אוכלים, שמחים ובוטחים שאבינו שבשמים ידון אותנו לכף זכות (על פי נחמיה ח, י; טור ושו"ע או"ח תקצז). זהו מסר חם המתאים להעברה לילדים — יום של שמחה ותקווה.

מנהג נוסף הקשור ליום: תַּשְׁלִיךְ — ביום הראשון של ראש השנה (אחר הצהריים) הולכים אל מקום מים ואומרים תפילה, על פי הפסוק "וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם" (מיכה ז, יט). לגיל הרך אפשר להזכיר בעדינות שאנו מבקשים מה' לב טוב ונקי לשנה החדשה.

לגננת: מומלץ מאוד להביא את הסימנים בפועל ולערוך "טקס סימנים" קטן — לטעום תפוח בדבש, להתבונן בגרגירי הרימון, ולומר יחד "יהי רצון". הלמידה החווייתית הרב־חושית (טעם, ריח, מראה) הופכת את המושגים לחיים ובלתי נשכחים.

הלימוד לילדים

"ילדים, בערב של ראש השנה יש שולחן חג מיוחד מאוד, ועליו מאכלים שהם סִימָנִים — כל מאכל מזכיר לנו לבקש מה' משהו טוב לשנה החדשה. בואו נכיר אותם אחד אחד!"

"הנה תַּפּוּחַ, ולידו צנצנת דְּבַשׁ מתוק. לוקחים חתיכת תפוח, טובלים אותה בדבש, מברכים, ואומרים יחד: 'שֶׁתְּהֵא שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה!' — כי אנחנו רוצים שכל השנה תהיה מתוקה וטובה כמו הדבש. מי רוצה לטעום?"

"והנה פרי אדום ויפה עם כתר קטן למעלה — הרִמּוֹן! בואו נפתח אותו... וואו, כמה גרגירים אדומים יש בפנים! המון־המון! על הרימון אנחנו אומרים: 'שֶׁנַּרְבֶּה זְכֻיּוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כְּמוֹ הַגַּרְגְּרִים שֶׁבָּרִמּוֹן' — שנעשה הרבה־הרבה מעשים טובים בשנה החדשה!"

"ויש עוד סימן — מניחים על השולחן רֹאשׁ של דג, ואומרים: 'שֶׁנִּהְיֶה לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב' — שנהיה תמיד מקדימה, טובים ומצליחים. וכל מאכל מזכיר לנו לבקש מה' ברכה."

"ובראש השנה מברכים גם אחד את השני! אומרים לחבר, לאמא ולאבא: 'לְשָׁנָה טוֹבָה!' או 'שנה טובה ומתוקה!' — כי אנחנו רוצים טוב זה לזה. בואו נתרגל: כל אחד יברך את החבר שלידו 'שנה טובה'!"

"וביום הראשון של ראש השנה יש מנהג יפה ששמו תַּשְׁלִיךְ — הולכים אל מקום שיש בו מים, ומבקשים מה' שיעזור לנו להיות טובים ולתקן מה שצריך, ושיהיה לנו לב טוב ונקי לשנה החדשה. כמה יפים המנהגים של ראש השנה!"

העמקה ושיח

נקודות להדגשה: (א) הסימנים אינם קסם — הם מזכירים לנו לבקש מה' על שנה טובה. (ב) תפוח בדבש = שנה מתוקה; רימון = הרבה מעשים טובים; ראש = להיות מקדימה ובטוב. (ג) מברכים זה את זה "שנה טובה", ומבקשים לב טוב (תשליך).

אפשר לפתח שיח של הכרת הטוב ותקווה: "על מה אתם רוצים לבקש מה' לשנה החדשה?" (בריאות, חברים, ללמוד, לעזור). מקשרים כל בקשה לסימן מתאים ומחזקים.

  • מה מברכים כשטובלים תפוח בדבש?
  • למה דווקא רימון — מה מיוחד בו (המון גרגירים)?
  • מה אומרים על הראש (של דג)?
  • איך מברכים אחד את השני בראש השנה?
  • מה עושים במנהג תשליך?

סיכום המפגש

מסכמים: היום הכרנו את סימני החג — תפוח בדבש (שנה מתוקה), רימון (הרבה מעשים טובים) וראש (להיות מקדימה) — ואת הברכות שאומרים, כולל "שנה טובה" איש לרעהו ומנהג תשליך. הכול כדי לבקש מה' שנה טובה. חוזרים על הדקלום:

תַּפּוּחַ בִּדְבַשׁ — שָׁנָה מְתוּקָה,
רִמּוֹן מָלֵא — מִצְווֹת בְּלִי הַפְסָקָה.
מְבָרְכִים זֶה אֶת זֶה: שָׁנָה טוֹבָה!
וּמְבַקְשִׁים מֵה׳ — לֵב טוֹב וּבְרָכָה!

מקורות: כריתות ו.; הוריות יב.; טור ושולחן ערוך אורח חיים תקפג, תקצז; מיכה ז, יט (תשליך).

מעברים ויצירות

  • "מעבירים את סל הסימנים": הילדים מעבירים בעדינות מיד ליד "תפוח" או "רימון" אל השולחן, וכל מעביר מברך את חברו "שנה טובה!".
  • "טיפת דבש": כל ילד "טובל" באוויר תפוח בדבש, אומר תודה אחת קטנה, ועובר לנטילה ולאוכל.

שולחן החג שלי: הדבקת/ציור תפוח, דבש ורימון על "שולחן" מצויר, עם כיתוב "שנה טובה ומתוקה".

רימון גרגירים: ציור רימון גדול ומילויו בטביעות אצבע אדומות — כל גרגיר מעשה טוב.

כרטיס ברכה: כרטיס "שנה טובה" מקושט לשליחה למשפחה, עם ציורי הסימנים.

דף עבודה מוצע

דף עבודה: (1) חיבור כל סימן לברכה שלו. (2) ספירת גרגירי הרימון. (3) צביעת התפוח, הדבש והרימון. מוכן להדפסה, PDF והורדה מהירה.