פסח · מפגש 2 מתוך 5
מפגש 2 — הַנִּסִּים: עֶשֶׂר הַמַּכּוֹת וּקְרִיעַת יַם סוּף
חודש ניסן · יום ב׳ מתוך 5 | גיל 3–6 | ידע ומלל לגננת · נסי הגאולה
פתיחת המפגש
פותחים בשיר בוקר ובברכת "מודה אני". הגננת מזכירה: "פרעה סירב לשלח את עם ישראל." ומציגה את נושא היום: "והיום נשמע איך ה' עשה נסים גדולים כדי להוציא את עם ישראל ממצרים — עֶשֶׂר הַמַּכּוֹת, ואת הנס הכי גדול, קְרִיעַת יַם סוּף!" אפשר להציג תמונת ים או מטה משה כפתיח.
רקע וידע לגננת (עם מקורות)
מכיוון שפרעה סירב לשלח את ישראל, הביא ה' על מצרים עֶשֶׂר מַכּוֹת (שמות ז–יב), כדי להראות את גבורתו ולשבור את עקשנות פרעה. סדרן: דָּם, צְפַרְדֵּעַ, כִּנִּים, עָרוֹב, דֶּבֶר, שְׁחִין, בָּרָד, אַרְבֶּה, חֹשֶׁךְ, מַכַּת בְּכוֹרוֹת. נהוג למנותן בליל הסדר.
המכות פגעו במצרים אך פסחו על בני ישראל — למשל בחושך היה אור בבתי ישראל, ובברד ניזוקו רק שדות המצרים. בכך הראה ה' הבחנה ברורה בין ישראל למצרים, והכל לפי מידה כנגד מידה. לגננת: בגיל הרך מונים את המכות בשם, בקצרה ובלא הפחדה, ומדגישים שה' שמר על עם ישראל.
המכה האחרונה, מַכַּת בְּכוֹרוֹת, שברה סופית את פרעה. באותו לילה ציווה ה' את ישראל לעשות את קָרְבַּן הַפֶּסַח ולתת מדמו על המשקוף, וה' "פָּסַח" (דילג) על בתי ישראל (שמות יב). לאחריה שילח פרעה את ישראל בחיפזון, וזו יציאת מצרים.
בני ישראל יצאו ממצרים בְּחִפָּזוֹן גדול, עד שלא הספיק בצקם להחמיץ, ואפו אותו מַצּוֹת (שמות יב, לט). מכאן מצוות המצה וזכר החיפזון של הגאולה. יצאו כשש מאות אלף גברים מלבד טף, "וַיּוֹצִא ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם".
אך פרעה התחרט ורדף אחרי ישראל עם צבאו וסוסיו, והשיגם על שפת יַם סוּף. בני ישראל נבהלו — לפניהם הים ומאחוריהם המצרים. משה אמר להם: "אַל תִּירָאוּ... ה' יִלָּחֵם לָכֶם" (שמות יד, יג–יד). זהו רגע של אמונה וביטחון בה'.
קְרִיעַת יַם סוּף — הנס הגדול: ה' ציווה את משה לנטות ידו על הים, "וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם", והים נחצה לשניים, והמים עמדו כחומה מימין ומשמאל. בני ישראל עברו בְּתוֹךְ הַיָּם בֶּחָרָבָה (שמות יד, כב). כשרדפו המצרים אחריהם, שבו המים וכיסו אותם.
לאחר הנס אמרו משה ובני ישראל שִׁירָה גדולה לה' — "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה" (שמות טו), שירת הים, ובה שיבחו את ה' על הישועה. אף מרים הנביאה ונשות ישראל שרו וריקדו בְּתֻפִּים. השמחה וההודיה על הנס הן שיא הגאולה.
רעיון אמוני: על שפת הים למדו ישראל שאין להתייאש גם כשנראה שאין דרך — ה' פותח דרך גם במקום שאין דרך. "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" (שמות יד, לא). האמונה והביטחון בה' הם המסר המרכזי של קריעת ים סוף.
לגננת: זהו מפגש שיא, מלא מתח נעים ושמחה. מספרים את הנסים בהתרגשות ובאור חיובי — ה' הציל, שמר על עם ישראל, ופתח את הים! ממחישים את קריעת הים (בתנועות, בבד כחול), ומסיימים בשירה ושמחה. הדגש: אמונה, ביטחון בה', והודיה על הישועה.
הלימוד לילדים
"ילדים, זוכרים שפרעה לא הסכים לשלח את עם ישראל? אז ה' עשה נסים גדולים כדי לשכנע אותו! ה' הביא על מצרים עֶשֶׂר מַכּוֹת. בואו נספור אותן יחד בקצרה: דָּם, צְפַרְדֵּעַ, כִּנִּים, עָרוֹב, דֶּבֶר, שְׁחִין, בָּרָד, אַרְבֶּה, חֹשֶׁךְ — ומכה עשירית מיוחדת."
"ותדעו מה מיוחד? כל המכות פגעו רק במצרים — אבל על עם ישראל ה' שָׁמַר! למשל, כשהיה חושך גדול בכל מצרים — אצל עם ישראל היה אור! ה' תמיד הבדיל ושמר על עם ישראל. כמה טוב לדעת שה' שומר עלינו!"
"אחרי המכה העשירית, פרעה סוף־סוף נשבר ואמר: 'קומו, צאו ממצרים, מהר!' ועם ישראל יצא מהר־מהר, בְּחִפָּזוֹן גדול! הם כל כך מיהרו, שלא היה זמן שהלחם שלהם יתפח — אז הוא נשאר שטוח, כמו מַצָּה! לכן בפסח אנחנו אוכלים מצות — לזכור את היציאה המהירה!"
"עם ישראל יצא ממצרים בשמחה גדולה — סוף־סוף חופשיים! אבל אז קרה משהו מפחיד: פרעה התחרט ורדף אחריהם עם כל הצבא והסוסים שלו! ועם ישראל הגיע אל יָם גדול — יַם סוּף. לפניהם היה הים, ומאחוריהם פרעה. מה יעשו?!"
"עם ישראל פחד מאוד. אבל משה אמר להם משפט חשוב: 'אַל תִּפְחֲדוּ! ה' יילחם בשבילכם, ה' יציל אתכם!' צריך רק להאמין ולבטוח בה'. ובאמת — ה' עשה את הנס הכי גדול!"
"ה' אמר למשה: 'הרם את המטה שלך על הים!' ומשה הרים — ופתאום... הַיָּם נִבְקַע לִשְׁנַיִם! המים נעמדו כמו שתי חומות גבוהות, מימין ומשמאל, ובאמצע נהיה שביל יבש! בואו נדמיין את זה — הים נפתח לשניים! איזה פלא ענק!"
"ועם ישראל עבר בְּתוֹךְ הַיָּם, על אדמה יבשה, בין שתי חומות מים! כולם עברו בשלום לצד השני. וכשהמצרים ניסו לרדוף אחריהם בתוך הים — המים חזרו וכיסו אותם, ועם ישראל ניצל לגמרי! ה' הציל את עם ישראל בנס עצום!"
"וכשעם ישראל ראה את הנס הגדול, הם היו כל כך שמחים ומודים לה', שהם פָּתְחוּ בְּשִׁירָה! משה וכל עם ישראל שרו לה' שיר יפה — 'שִׁירַת הַיָּם'. וגם מִרְיָם הנביאה וכל הנשים שרו וריקדו עם תֻּפִּים בשמחה! בואו גם אנחנו נשיר ונשמח לכבוד הנס!"
"אז מה נלמד מהיום? שגם כשנראה שאין דרך — כמו ים גדול שחוסם — ה' יכול לפתוח דרך ולהציל! צריך רק להאמין ולבטוח בו. ה' עשה נסים גדולים והוציא את עם ישראל ממצרים לחירות. איזה סיפור מלא אמונה, נסים ושמחה!"
העמקה ושיח
נקודות להדגשה: (א) ה' הביא עשר מכות על מצרים, ופסח ושמר על ישראל. (ב) לאחר מכת בכורות שילח פרעה את ישראל, שיצאו בחיפזון — ומכאן המצה. (ג) פרעה רדף, וישראל נלכד בין הים למצרים. (ד) משה: "אל תיראו, ה' יילחם לכם"; ה' קרע את הים וישראל עברו בחרבה וניצלו. (ה) שרו שירת הים בהודיה.
אפשר להעמיק בשיח על אמונה מול פחד: "עם ישראל פחד, אבל האמין בה' — וה' פתח דרך! מתי נראה לכם שאין פתרון, ובכל זאת אפשר לבטוח בה'?" מפתחים אמונה, ביטחון ותקווה. שרים ומודים יחד על הישועה.
- כמה מכות הביא ה' על מצרים? נסו למנות כמה.
- על מי שמר ה' בזמן המכות?
- למה אנחנו אוכלים מצה (היציאה המהירה)?
- מה קרה כשעם ישראל הגיע לים סוף?
- מה עשו עם ישראל אחרי הנס (שירה ושמחה)?
סיכום המפגש
מסכמים: היום שמענו על נסי הגאולה — עֶשֶׂר הַמַּכּוֹת ששכנעו את פרעה, היציאה בחיפזון (ומכאן המצה), ואת הנס הגדול של קְרִיעַת יַם סוּף: ה' בקע את הים, ישראל עברו בחרבה וניצלו, ופתחו בשירה והודיה. למדנו שגם כשאין דרך — ה' פותח דרך, וצריך להאמין ולבטוח בו. חוזרים יחד בשמחה:
מקורות: שמות ז–טו; שמות יב, לט (מצה); שמות יד (קריעת ים סוף); שמות יד, יג–יד ("אל תיראו... ה' יילחם לכם"); שמות טו (שירת הים ומרים).
מעברים ויצירות
- "קורעים את הים": שני ילדים מחזיקים בד כחול, "קורעים" אותו לשניים, והילדים עוברים בתווך אל הפעילות — המחשת קריעת ים סוף.
- "שירת הים": עוברים לפעילות תוך שירה קצרה ומחיאות כף, כמו שירת הים — מעבר שמח ומודה.
ים סוף נקרע: על דף מדביקים שני "גלי מים" כחולים משני הצדדים ובאמצע שביל יבש עם דמויות עוברות — המחשת הנס.
תוף של מרים: מכינים תוף פשוט ומקשטים אותו — לשירה ולריקוד כמו מרים ונשות ישראל.
עשר המכות: מכינים כרטיסיות/בובות אצבע לעשר המכות למניית הסדר בצורה חווייתית.
דף עבודה מוצע
דף עבודה: (1) מניית עשר המכות (התאמה לתמונות). (2) חיבור עם ישראל לשביל היבש בתוך הים. (3) ציור "שירת הים" עם תופים. (4) צביעת קריעת ים סוף. מוכן להדפסה, PDF והורדה מהירה.