פורים · מפגש 2 מתוך 5
מפגש 2 — גְּזֵרַת הָמָן הָרָשָׁע
חודש אדר · יום ב׳ מתוך 5 | גיל 3–6 | ידע ומלל לגננת · הצרה והאמונה
פתיחת המפגש
פותחים בשיר בוקר ובברכת "מודה אני". הגננת מזכירה את מפגש אתמול — "הכרנו את המלך, את מרדכי הצדיק ואת המלכה אסתר" — ומציגה את נושא היום ברוגע: "והיום נשמע מה קרה כשקם איש רשע אחד ששמו הָמָן, ואיך עם ישראל התחזק באמונה ובתפילה. אל דאגה — הסיפור נגמר בטוב גדול!" (חשוב לספר את הצרה בעדינות, בלי הפחדה).
רקע וידע לגננת (עם מקורות)
המלך אחשוורוש גידל וקידם איש רשע וגא ששמו הָמָן הָאֲגָגִי, וציווה שכולם ישתחוו לו. מַרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי, מתוך אמונה, סירב להשתחוות להמן — "וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה" (אסתר ג, ב). יהודי משתחווה רק לה'.
המן זעם על מרדכי, וכשנודע לו שמרדכי יהודי, לא הסתפק בו אלא ביקש לפגוע בְּכָל הַיְּהוּדִים אשר בכל מלכות אחשוורוש. שנאתו לישראל הייתה שנאה עתיקה — המן היה מזרע עֲמָלֵק, אויבם הקדום של ישראל (על כך במפגש הבא ובזכר עמלק).
המן הִפִּיל פּוּר, הוּא הַגּוֹרָל (ג, ז), לקבוע את הזמן לביצוע מזימתו, ונפל הגורל על חודש אֲדָר. מכאן שם החג — "פּוּרִים", על שם הפור שהפיל המן. הוא שכנע את המלך לתת רשות, ושילם כסף רב, והמלך נתן לו את הטבעת והרשות.
יצאה גזירה קשה בכל המדינות. חשוב לגננת: בגיל הרך אין מתארים את פרטי הגזירה הקשים, אלא מספרים בעדינות ש"המן הרשע רצה לפגוע ביהודים", וממהרים אל האמונה, אל התשובה ואל ההצלה. הדגש הוא על הטוב שניצח, לא על הפחד.
תגובת עם ישראל הייתה תשובה, תפילה וזעקה לה': "וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה" (ד, א), צום ותפילה. היהודים לא נבהלו לייאוש, אלא פנו אל ה' בכל לבם. זהו יסוד גדול: בעת צרה פונים אל הקדוש ברוך הוא, ובוטחים בו.
מרדכי שלח לאסתר שתלך אל המלך לבקש רחמים על עמה. אסתר חששה (כי הבא אל המלך בלא רשות עלול להיענש), אך מרדכי אמר לה דברים נודעים: "וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת" (ד, יד) — אולי בדיוק לשם כך נעשית מלכה, כדי להציל את ישראל! כאן מתגלה הסוד ששמרה אסתר על יהדותה — עתה יועיל להצלה.
אסתר קיבלה על עצמה ועל היהודים לָצוּם שְׁלֹשָׁה יָמִים ("לְכוּ כִּנְסוּ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים... וְצוּמוּ עָלַי" — ד, טז), ואמרה באומץ ובמסירות: "וּכְאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי" — אלך אל המלך אף שהדבר מסוכן, למען עמי. גבורתה ומסירותה של אסתר הן לב הסיפור.
רעיון להעמקה: הצרה עצמה עוררה את עם ישראל לשוב אל ה', להתאחד ("כִּנְסוּ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים"), ולהתחזק באמונה ובתפילה. לעיתים דווקא הקושי מקרב את הלב אל ה'. וכפי שנראה, מכאן תבוא הישועה — "ונהפוך הוא".
לגננת: את המפגש הזה יש למסור באיזון עדין — להזכיר את הצרה בקצרה וברכות, ולהאריך בתגובה הנכונה: אמונה, תפילה, אחדות ומסירות (מרדכי ואסתר). המסר לילדים: כשקשה — פונים לה', מתפללים, ובוטחים שהוא יעזור; והוא באמת עזר! לשמור אווירה בטוחה ומרגיעה.
הלימוד לילדים
"ילדים, אתמול הכרנו את מרדכי הצדיק ואת המלכה אסתר. היום נשמע מה קרה כשקם איש אחד לא טוב — אבל אל תדאגו, אני מבטיחה לכם שהסיפור נגמר בטוב גדול ובשמחה!"
"היה איש רשע וגאה מאוד ששמו הָמָן. המלך נתן להמן תפקיד גדול, והמן רצה שכולם יִשְׁתַּחֲווּ לו — כלומר יתכופפו לפניו כאילו הוא חשוב מאוד. אבל מרדכי הצדיק אמר: 'אני מתכופף ומשתחווה רק לְה', לא לשום אדם!' כי יהודי משתחווה רק לקדוש ברוך הוא."
"המן כעס מאוד על מרדכי. וכשגילה שמרדכי יהודי, הוא נהיה רשע כל כך, עד שרצה לפגוע בְּכָל הַיְּהוּדִים! הוא שנא את עם ישראל שנאה גדולה. איזה איש לא טוב."
"והמן עשה דבר מוזר — הוא הִפִּיל גּוֹרָל, כמו לשחק בקוביה, כדי לבחור באיזה יום לעשות את הרעה שלו. קוראים לגורל 'פּוּר' — ומהמילה הזאת קיבלנו את השם של החג: פּוּרִים! ואז הוא ביקש רשות מהמלך, והמלך נתן לו."
"וכשעם ישראל שמע על הגזירה — מה הם עשו? האם הם התייאשו? לא! הם עשו את הדבר הכי נכון — הם פָּנוּ אֶל ה'! כל היהודים התפללו לה' בכל הלב, צמו, וביקשו: 'ה', עזור לנו, הַצֵּל אותנו!' הם ידעו שרק ה' יכול לעזור."
"ומרדכי שלח מסר לאסתר: 'אסתר, את המלכה — לכי אל המלך ובקשי ממנו רחמים על עם ישראל!' אבל אסתר קצת פחדה, כי היה מסוכן ללכת אל המלך בלי שהוא קורא. ואז מרדכי אמר לה משפט חשוב מאוד..."
"מרדכי אמר: 'אסתר, מי יודע — אולי בדיוק בשביל זה נהיית מלכה! אולי ה' סידר שתהיי מלכה דווקא עכשיו, כדי שתוכלי להציל את עם ישראל!' עכשיו הבינה אסתר למה שמרה בסוד שהיא יהודייה — כדי שברגע הנכון תוכל לעזור! הכול היה מתוכנן מה'!"
"ואסתר הצדיקה החליטה להיות אמיצה. היא אמרה: 'קודם כל, שכל היהודים יתפללו ויצומו איתי שלושה ימים, ואז אלך אל המלך — גם אם זה מסוכן, אני מוכנה, בשביל עם ישראל!' איזו מלכה אמיצה וטובה! היא מסרה את עצמה למען כולם."
"אז מה נלמד מהיום? שכשקשה — לא מתייאשים ולא מפחדים, אלא פּוֹנִים אֶל ה', מתפללים, ובוטחים שהוא יעזור! עם ישראל התאחד, התפלל, ואסתר הייתה אמיצה. ומחר נשמע איך ה' הפך הכול לטובה גדולה — ונהפוך הוא!"
העמקה ושיח
נקודות להדגשה: (א) המן הרשע רצה שישתחוו לו, ומרדכי סירב — משתחווים רק לה'. (ב) המן שנא את היהודים והפיל "פור" (גורל) — ומכאן השם "פורים". (ג) עם ישראל הגיב באמונה: תפילה, תשובה ואחדות. (ד) אסתר גילתה אומץ ומסירות — "מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות". (ה) בעת צרה פונים לה' ובוטחים בו.
אפשר להעמיק בשיח על אומץ ותפילה: "אסתר פחדה אבל הייתה אמיצה בשביל עם ישראל. מתי צריך אומץ לעשות את הדבר הנכון? למי אנחנו פונים כשקשה לנו?" מפתחים אמונה, ביטחון בה' ואומץ לעשות טוב. שומרים אווירה מרגיעה — "הסיפור נגמר בטוב!".
- למה מרדכי לא הסכים להשתחוות להמן?
- מה עשה המן הרשע (הפיל "פור"), ומאיזו מילה בא שם החג?
- איך הגיב עם ישראל לגזירה (תפילה, אחדות)?
- מה אמר מרדכי לאסתר שעזר לה להיות אמיצה?
- מה נלמד לעשות כשקשה לנו?
סיכום המפגש
מסכמים: היום שמענו על הָמָן הרשע, שרצה לפגוע ביהודים והפיל "פור" (גורל) — ומכאן השם פורים. אך עם ישראל לא נבהל: התאחד, שב אל ה' והתפלל, ואסתר הצדיקה גילתה אומץ ומסירות ללכת אל המלך למען עמה. למדנו שבעת צרה פונים לה' ובוטחים בו. חוזרים יחד באמונה ובביטחון:
מקורות: מגילת אסתר פרקים ג–ד; מגילה יג:–טו. (דרשות חז"ל); שמות יז (זכר עמלק — רקע להמן האגגי).
מעברים ויצירות
- "מתפללים ועוברים": הילדים עוצרים רגע, מבקשים בלב בקשה טובה ("ה', עזור לנו לעשות טוב") ואז עוברים בשקט — מעבר המחזק את כוח התפילה.
- "אמיצים כמו אסתר": הילדים עוברים לפעילות בצעד אמיץ וזקוף "כמו אסתר המלכה", מוכנים לעשות את הטוב.
רעשן להמן: מכינים רעשן (קופסה + גרגירים) — לרעוש בו כשמזכירים את המן בקריאת המגילה; המחשת מחיית הרע.
לב מתפלל: כל ילד מעצב לב ובתוכו מצייר/כותב בקשה טובה — המחשת התפילה והאמונה של עם ישראל.
כתר האומץ של אסתר: מקשטים כתר וכותבים עליו "אַמִּיצָה כְּמוֹ אֶסְתֵּר" — לחיזוק מידת האומץ לעשות טוב.
דף עבודה מוצע
דף עבודה: (1) הקפת מרדכי שאינו משתחווה (משתחווים רק לה'). (2) חיבור המילה "פור" ל"פורים". (3) ציור "אני אמיץ לעשות טוב כמו אסתר". (4) צביעת עם ישראל מתאחד ומתפלל. מוכן להדפסה, PDF והורדה מהירה.