האבות הקדושים · מפגש 2 מתוך 5

מפגש 2 — יִצְחָק אָבִינוּ: הַמְּסִירוּת וְהַתְּפִלָּה

נושא ליבה · גדולי האומה · יום ב׳ מתוך 5 | גיל 3–6 | ידע ומלל לגננת · מסירות ותפילה

פתיחת המפגש

פותחים בשיר בוקר ובברכת "מודה אני". הגננת מזכירה את אברהם, ומציגה את נושא היום: "והיום נכיר את בְּנוֹ של אברהם — יִצְחָק אָבִינוּ, האב השני! נלמד על המסירות הגדולה שלו לה', ועל התפילה שלו." אפשר לפתוח בשאלה: "מי היה הבן של אברהם?"

רקע וידע לגננת (עם מקורות)

יִצְחָק אָבִינוּ הוא האב השני, בנם של אברהם ושרה. לידתו הייתה נס — אברהם ושרה היו זקנים מאוד וללא ילדים, וה' הבטיח וקיים ונתן להם בן בזקנתם. שמו "יִצְחָק" מלשון צְחוֹק ושמחה — "צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹקִים" (בראשית כא, ו), שמחת הלידה המופלאה.

המאורע המרכזי בחיי יצחק הוא עֲקֵדַת יִצְחָק (בראשית כב): ה' ניסה את אברהם וביקש שיעלה את יצחק לעולה על הר המוריה. אברהם ויצחק הלכו יחד באמונה ובמסירות מלאה. יצחק, שהיה כבר בחור, הסכים ברצון ומסר את נפשו לה'.

ברגע האחרון קרא מלאך ה' לאברהם: "אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר" — ה' לא רצה שיפגע ביצחק, אלא רק לבחון את אמונתם ומסירותם. במקום יצחק הקריב אברהם אַיִל שנאחז בסבך. העקדה נחשבת שיא של מסירות נפש ואהבת ה', וזכותה עומדת לישראל לדורות (מזכירים בראש השנה — ולכן שופר של איל).

לגננת חשוב: את סיפור העקדה מספרים בגיל הרך בעדינות רבה ובדגש החיובי — אברהם ויצחק אהבו את ה' כל כך שהיו מוכנים לעשות כל מה שהוא מבקש, וה' כלל לא רצה שיפגע ביצחק — הוא רק בדק את האהבה, ובסוף הכול נגמר בטוב. הדגש: אהבת ה' ומסירות, לא פחד.

יצחק הצטיין במידת הַגְּבוּרָה וְהַמְּסִירוּת, ובעבודת ה' מתוך יראה וכבוד. כן נודע כאיש תְּפִלָּה — "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה" (בראשית כד, סג), ודרשו חז"ל (ברכות כו:) ש"אין שיחה אלא תפילה" — יצחק תיקן את תְּפִלַּת מִנְחָה. הוא לימד את כוח התפילה והשיחה עם ה'.

יצחק גם חפר בְּאֵרוֹת מים (בראשית כו) — חידש את הבארות שחפר אביו וסתמו הפלשתים, בסבלנות ובלי מריבה. יש בכך לימוד על התמדה, סבלנות ורדיפת שלום (קרא לבארות שמות של שלום). יצחק המשיך בשקט ובנחישות את דרך אביו.

רעיון חינוכי: יצחק מלמד מְסִירוּת (לעשות למען ה' ולמען הטוב גם כשקשה), תְּפִלָּה (לשוחח עם ה'), וסַבְלָנוּת. הוא גם מלמד המשכיות — בן הממשיך את דרך אביו. גם ילד יכול להתפלל, להיות מסור ולהמשיך את המסורת של המשפחה.

רעיון להעמקה: יצחק נולד בשמחה ובנס, ושמו מבטא שמחה — אך גדולתו התגלתה במסירות ובתפילה. יש כאן איזון יפה: שמחת החיים לצד עבודת ה' רצינית ומסורה. זכות יצחק, כזכות כל האבות, מלווה את עם ישראל.

לגננת: מפגש זה מציג את יצחק — בן הנס, איש המסירות והתפילה. מספרים על לידתו המשמחת, על העקדה (בעדינות ובחיוב — אהבת ה' ומסירות, הכול נגמר בטוב), ועל תפילתו. הדגש: יצחק מסר את נפשו מאהבת ה', התפלל, והמשיך בסבלנות את דרך אביו. אווירה חמה ומכובדת.

הלימוד לילדים

"ילדים, אתמול הכרנו את אברהם אבינו. והיום נכיר את הַבֵּן שלו — יִצְחָק אָבִינוּ, האב השני של עם ישראל! ותדעו שהלידה של יצחק הייתה נֵס גדול?"

"אברהם ואשתו שָׂרָה היו זקנים מאוד, ולא היו להם ילדים. הם כל כך רצו בן! וה' הבטיח להם, ועשה להם נס — נולד להם בן בזקנתם! הם היו כל כך שמחים, שקראו לו יִצְחָק — מלשון צְחוֹק וְשִׂמְחָה! 'צחוק ושמחה עשה לי ה'!'"

"וכשיצחק גדל, קרה סיפור מיוחד מאוד שמלמד על האהבה הענקית של אברהם ויצחק לה'. ה' רצה לבדוק כמה הם אוהבים אותו, וביקש מאברהם דבר קשה מאוד. ואברהם ויצחק — מרוב אהבה לה' — היו מוכנים לעשות כל מה שה' מבקש!"

"אברהם ויצחק הלכו יחד אל הר מיוחד, מוכנים לקיים את מה שה' ביקש, באהבה ובמסירות מלאה. אבל תדעו מה? ה' כְּלָל לא רצה שיקרה משהו ליצחק! הוא רק רצה לראות כמה הם אוהבים אותו. ברגע האחרון, מלאך ה' קרא: 'עֲצֹר! אל תיגע ביצחק!' והכול נגמר בטוב ובשמחה!"

"קוראים לסיפור הזה עֲקֵדַת יִצְחָק, והוא מלמד כמה אברהם ויצחק אהבו את ה' ומסרו לו את הלב! ולזכר זה, בראש השנה תוקעים בשופר של אַיִל — כי במקום יצחק, אברהם הקריב איל. אברהם ויצחק היו גיבורים של אהבת ה'!"

"ויצחק היה גם איש של תְּפִלָּה! כתוב שיצחק 'יָצָא לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה' — הוא יצא לשדה השקט, לְדַבֵּר עִם ה' ולהתפלל אליו! חכמים אמרו שיצחק תיקן את תְּפִלַּת מִנְחָה — התפילה של הצהריים. יצחק לימד אותנו לשוחח עם ה' ולהתפלל!"

"ותדעו מה עוד יצחק עשה? הוא חָפַר בְּאֵרוֹת מַיִם! היו בארות שאביו אברהם חפר, ואנשים רעים סתמו אותן. אז יצחק, בסבלנות ובלי לריב, חפר אותן מחדש ומצא מים! הוא היה סבלני ואוהב שלום, והמשיך את דרך אביו."

"אז יצחק אבינו לימד אותנו כמה דברים יפים: מְסִירוּת — לעשות למען ה' גם כשקשה, מאהבה; תְּפִלָּה — לשוחח עם ה'; וסַבְלָנוּת — להמשיך בשקט ובלי מריבות. וגם — להמשיך את הדרך היפה של אבא ואמא!"

"אז הכרנו היום את יצחק אבינו — בן הנס והשמחה, איש המסירות והתפילה, שהמשיך בסבלנות את דרך אברהם. אנחנו הנכדים גם שלו, וממשיכים את דרכו! מחר נכיר את הבן שלו — יעקב אבינו!"

העמקה ושיח

נקודות להדגשה: (א) יצחק — האב השני, בנם של אברהם ושרה; נולד בנס בזקנתם, ושמו מלשון שמחה. (ב) עקדת יצחק — אברהם ויצחק מסרו נפשם מאהבת ה', וה' לא רצה שיפגע (בדק את האהבה, נגמר בטוב; שופר של איל). (ג) יצחק איש תפילה — תיקן תפילת מנחה. (ד) חפר בארות בסבלנות ובשלום. (ה) המשיך את דרך אביו.

אפשר להעמיק בשיח (עדין): "כמה אברהם ויצחק אהבו את ה'! איך אנחנו מראים שאנחנו אוהבים את ה'? מתי אתם מתפללים כמו יצחק?" מפתחים אהבת ה', מסירות ותפילה. שומרים אווירה חיובית — "הכול נגמר בטוב".

• מי היו ההורים של יצחק, ולמה קראו לו "יצחק"?
• מה מלמדת אותנו עקדת יצחק (אהבת ה')?
• האם ה' רצה שיקרה משהו ליצחק? (לא — בדק את האהבה)
• איזו תפילה תיקן יצחק (מנחה)?
• מה עשה יצחק בסבלנות ובלי מריבה (בארות)?

סיכום המפגש

מסכמים: היום הכרנו את יִצְחָק אָבִינוּ — האב השני, בנם של אברהם ושרה, שנולד בנס ושמו מלשון שמחה. בְּעֲקֵדַת יִצְחָק גילו אברהם ויצחק מסירות ואהבת ה' עצומה (וה' לא רצה שיפגע — הכול נגמר בטוב; ומכאן שופר של איל). יצחק היה איש תפילה (מנחה), חפר בארות בסבלנות ובשלום, והמשיך את דרך אביו. חוזרים יחד:

מקורות: בראשית כא, א–ו (לידת יצחק); בראשית כב (העקדה); בראשית כד, סג; ברכות כו: (יצחק תיקן תפילת מנחה); בראשית כו (הבארות).

מעברים ויצירות

• "מתפללים בשדה": הילדים "יוצאים לשדה" (הליכה רגועה) ומתפללים בלב ואז עוברים — המחשת תפילת יצחק.
• "חופרים באר": הילדים עושים תנועת "חפירה" ("מים!") בסבלנות ועוברים לפעילות — המחשת בארות יצחק.

שופר של איל: מכינים שופר מקרטון — זכר לאיל של העקדה שתוקעים בו בראש השנה.

באר המים של יצחק: מכינים "באר" ומים (נייר כחול) — המחשת בארות יצחק והסבלנות.

יצחק מתפלל בשדה: מציירים שדה שקט עם יצחק מתפלל — המחשת תפילת המנחה.

דף עבודה מוצע

דף עבודה: (1) חיבור יצחק למעשיו (תפילה, בארות). (2) חיבור העקדה לשופר של איל. (3) ציור "אני מתפלל כמו יצחק". (4) צביעת באר המים. מוכן להדפסה, PDF והורדה מהירה.