האבות הקדושים · מפגש 1 מתוך 5

מפגש 1 — אַבְרָהָם אָבִינוּ: הָאֱמוּנָה וְהַחֶסֶד

נושא ליבה · גדולי האומה · יום א׳ מתוך 5 | גיל 3–6 | ידע ומלל לגננת · אמונה וחסד

פתיחת המפגש

פותחים בשיר בוקר ובברכת "מוֹדֶה אֲנִי", ומודים לה'. הגננת אומרת בחום: "ילדים יקרים, השבוע נכיר את הַסָּבִים הגדולים והקדושים של עם ישראל — הָאָבוֹת! ונתחיל בָּרִאשׁוֹן שבהם — אַבְרָהָם אָבִינוּ, שגילה את ה' לבדו, והיה איש של אֱמוּנָה וְחֶסֶד! נלמד את סיפורו הנפלא." אפשר להציג אוהל/כוכבים כפתיח.

רקע וידע לגננת (עם מקורות)

אַבְרָהָם אָבִינוּ הוא הראשון מן האבות, ו"אבי האומה" הישראלית. חז"ל (מדרש בראשית רבה לח) מספרים שאברהם, עוד כילד/צעיר, התבונן בעולם — בשמש, בירח, בכוכבים ובבריאה כולה — והבין בשכלו שיש בּוֹרֵא אֶחָד שברא ומנהיג את הכול, אף שכל העולם סביבו עבד אלילים.

משל הבירה הדולקת (בראשית רבה לט): אברהם ראה "בירה (ארמון) דולקת" — עולם מלא סדר ויופי — ואמר: "אפשר שאין לבירה מנהיג?!" הציץ עליו בעל הבירה ואמר: "אני הוא בעל הבירה". כך הבין אברהם שיש מנהיג לעולם — הקדוש ברוך הוא. הוא גילה את ה' מתוך התבוננות ואמונה.

אברהם ניפץ את פסלי העבודה הזרה של אביו תרח, ולא פחד לעמוד לבדו מול כל העולם למען האמת והאמונה בה' אחד. על אמונתו העמוקה נאמר "וְהֶאֱמִן בַּה'" (בראשית טו, ו). הוא לימד וקירב אנשים רבים לאמונה בה'.

ה' אמר לאברהם "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ... אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (בראשית יב, א), ואברהם הלך בְּאֵמוּנָה מלאה, אף שלא ידע לאן. ה' הבטיח לברכו ולעשותו לעם גדול. אמונתו וביטחונו בה' הם דוגמה ומופת.

אברהם הצטיין במידת הַחֶסֶד וְהַכְנָסַת אוֹרְחִים (שלמדנו). ישב בפתח אוהלו לחפש אורחים, רץ לקראתם, האכילם והשקם (בראשית יח). אוהלו היה פתוח לכל הרוחות, וכל עובר ושב מצא בו אוכל, מים ומנוחה — ודרכו הכיר את ה'.

ה' ניסה את אברהם בעֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת (אבות ה, ג), ובכולם עמד באמונה ובאהבת ה'. הגדול שבהם — עֲקֵדַת יִצְחָק — שבו הוכיח אברהם מסירות מלאה לה' (על כך במפגש הבא, יצחק). מכולם למדים על אהבת ה' וביטחון בו.

רעיון חינוכי: אברהם מלמד שני יסודות — אֱמוּנָה (להכיר בה' ולבטוח בו) וְחֶסֶד (לעשות טוב לכל אדם). שני אלו הם עמודי היהדות. גם ילד יכול "להתבונן" בעולם היפה ולהבין שה' ברא אותו, ולעשות חסד כמו אברהם.

רעיון להעמקה: אברהם נקרא "אַבְרָהָם אֹהֲבִי" (ישעיה מא, ח) — אוהבו של ה'. אהבתו לה' באה לידי ביטוי באמונה, בחסד ובמסירות. וזכות האבות מלווה את עם ישראל לדורות — אנו "בְּנֵי אַבְרָהָם", וממשיכים את דרכו של אמונה וחסד.

לגננת: מפגש הפתיחה מציג את אברהם — האב הראשון, איש האמונה והחסד. בגיל הרך מספרים את סיפור גילוי ה' (משל הבירה/הכוכבים), הכנסת האורחים, וההליכה באמונה. הדגש: אברהם גילה את ה' והאמין בו, ועשה חסד לכולם — ואנחנו בניו וממשיכי דרכו. אווירה של אמונה חמה וגאווה.

הלימוד לילדים

"ילדים, לכל אחד מכם יש סבא וסבתא, נכון? ולעם ישראל כולו יש סבים גדולים וקדושים מלפני הרבה־הרבה שנים — קוראים להם הָאָבוֹת! השבוע נכיר אותם. ונתחיל בָּרִאשׁוֹן והכי חשוב — אַבְרָהָם אָבִינוּ!"

"אברהם אבינו חי לפני שנים רבות, בזמן שכל האנשים בעולם עבדו לְפְסָלִים — בובות מאבן ועץ — וחשבו שהם אלוהים. אבל אברהם היה חכם מאוד, והוא הסתכל על העולם וחשב: מי באמת ברא את כל היופי הזה?"

"אברהם הסתכל על השֶּׁמֶשׁ, על הַיָּרֵחַ, על הכּוֹכָבִים, על העצים והחיות, וחשב: כל היופי הזה, כל הסדר הזה — מישהו חייב היה לברוא אותו! זה לא נהיה לבד! ואז הוא הבין לבדו את האמת הגדולה: יֵשׁ בּוֹרֵא אֶחָד — הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא — שברא הכול!"

"אספר לכם משל שאברהם חשב: תארו לכם שאתם רואים ארמון יפה מלא אורות. האם ייתכן שאין לו בעל בית? בטח שיש! מישהו בנה אותו וגר בו! ככה חשב אברהם על העולם — עולם כל כך יפה ומסודר, בטח יש לו 'בעל בית' — זה ה' שברא ומנהיג הכול!"

"ואברהם היה כל כך אמיץ! הוא לא פחד להיות היחיד שמאמין בה' אחד, גם כשכל העולם חשב אחרת. הוא אפילו שבר את הפסלים של אבא שלו! ולימד הרבה אנשים להאמין בה'. אברהם היה גיבור של אמונה!"

"ויום אחד ה' דיבר עם אברהם ואמר לו: 'לֶךְ לְךָ — עזוב את המקום שלך ולך לארץ שאני אראה לך'. ואברהם, מרוב אמונה, הלך מיד — גם בלי לדעת בדיוק לאן! הוא בָּטַח בה' לגמרי. וה' הבטיח לברך אותו ולעשות ממנו עם גדול — זה עַם יִשְׂרָאֵל, אנחנו!"

"ותדעו במה עוד אברהם היה מיוחד? בְּחֶסֶד! הוא כל כך אהב לעזור ולארח, שהאוהל שלו היה פתוח מכל הצדדים, וכל מי שעבר קיבל אצלו אוכל, מים ומנוחה! ואברהם היה מספר לכולם על ה'. איזה לב טוב ונדיב!"

"אז אברהם אבינו לימד אותנו שני דברים ענקיים: אֱמוּנָה — להאמין בה' ולבטוח בו; וְחֶסֶד — לעשות טוב לכל אדם! וגם אנחנו יכולים: להסתכל על העולם היפה ולהבין שה' ברא אותו, ולעשות חסד כמו אברהם!"

"ותדעו מה נפלא? אנחנו נקראים 'בְּנֵי אַבְרָהָם' — הנכדים של אברהם אבינו! אנחנו ממשיכים את הדרך היפה שלו — של אמונה בה' ושל חסד לכולם. בואו נהיה גאים להיות בניו של אברהם, ונלך בדרכו!"

העמקה ושיח

נקודות להדגשה: (א) אברהם — האב הראשון של עם ישראל. (ב) גילה לבדו את ה' מתוך התבוננות בעולם (משל הבירה/הכוכבים). (ג) היה אמיץ להאמין בה' אחד מול כל העולם. (ד) "לך לך" — הלך באמונה וביטחון בה'. (ה) איש חסד והכנסת אורחים; אנחנו "בני אברהם" וממשיכי דרכו.

אפשר להעמיק בשיח: "כשמסתכלים על העולם היפה — מה זה מלמד אותנו? (שה' ברא). איך אפשר לעשות חסד כמו אברהם?" מפתחים אמונה מתוך התבוננות ומידת החסד. אפשר להתבונן בטבע/כוכבים.

• מי היה האב הראשון של עם ישראל?
• איך אברהם גילה שיש ה' אחד?
• מה אמר ה' לאברהם ("לך...")?
• באיזו מידה אברהם היה מיוחד (חסד/אירוח)?
• איך אנחנו קשורים לאברהם ("בני...")?

סיכום המפגש

מסכמים: היום הכרנו את אַבְרָהָם אָבִינוּ — האב הראשון של עם ישראל. הוא גילה לבדו, מתוך התבוננות בעולם, שיש בּוֹרֵא אֶחָד, והיה אמיץ להאמין בה' מול כל העולם. הוא הלך באמונה ("לך לך"), והצטיין בְּחֶסֶד ובהכנסת אורחים. אנחנו "בְּנֵי אַבְרָהָם", ממשיכי דרכו של אמונה וחסד. חוזרים יחד בגאווה:

מקורות: בראשית יב, א ("לך לך"); בראשית טו, ו; בראשית יח (הכנסת אורחים); בראשית רבה לח–לט (גילוי ה', משל הבירה); משנה אבות ה, ג (עשרה ניסיונות); ישעיה מא, ח.

מעברים ויצירות

• "מתבוננים בעולם": הילדים "מסתכלים" למעלה ואומרים "ה' ברא הכול!" ואז עוברים — המחשת אמונת אברהם.
• "אוהל פתוח": הילדים עוברים דרך "אוהל" (כמו אברהם המארח) אל הפעילות ("ברוכים הבאים!") — המחשת חסד.

אוהל אברהם: בונים אוהל פתוח לכל הכיוונים ומכניסים "אורחים" — המחשת הכנסת האורחים של אברהם.

שמי הכוכבים: מציירים שמים עם כוכבים, שמש וירח — כמו שאברהם התבונן והבין שיש בורא.

דרכו של אברהם: מציירים מסלול "לך לך" — אברהם הולך באמונה לארץ ישראל.

דף עבודה מוצע

דף עבודה: (1) חיבור אברהם למעשיו (מתבונן בכוכבים, מארח). (2) הקפת מה שאברהם גילה (ה' אחד). (3) ציור "אני עושה חסד כמו אברהם". (4) צביעת אוהל אברהם. מוכן להדפסה, PDF והורדה מהירה.