פרשות השבוע — שְׁמוֹת · מפגש 3 מתוך 11
פָּרָשַׁת בֹּא
ספר שמות · פרשה ג׳ | גיל 3–6 | יציאת מצרים ומצה
פתיחת המפגש
פותחים בשיר בוקר ובברכת "מודה אני". הגננת אומרת: "בפרשת בֹּא מגיעות המכות האחרונות, ועם ישראל יוֹצֵא מִמִּצְרַיִם לְחֵרוּת! נלמד על קרבן פסח ועל המצה." אפשר להציג מצה.
רקע וידע לגננת (עם מקורות)
הפרשה כוללת את שלוש המכות האחרונות: אַרְבֶּה (שאכל את הצומח), חֹשֶׁךְ (חושך כבד שלושה ימים — אך לישראל היה אור), ומַכַּת בְּכוֹרוֹת (המכה העשירית והחמורה), ששברה סופית את פרעה.
לפני מכת בכורות ציווה ה' על קָרְבַּן פֶּסַח: לשחוט שה ולתת מדמו על המשקוף והמזוזות, וה' "פָּסַח" (דילג) על בתי ישראל (שמות יב, יג; כז) — ומכאן שם החג "פֶּסַח". זו הייתה המצווה הראשונה שקיים עם ישראל כעם.
ה' ציווה גם על אכילת מַצָּה ומָרוֹר, ועל חודש ניסן כ"רֹאשׁ חֳדָשִׁים" — החודש הראשון. מצוות אלו הן יסוד ליל הסדר לדורות (למדנו בפסח).
לאחר מכת בכורות שילח פרעה את ישראל בְּחִפָּזוֹן — "וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ... מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (יב, מא). הבצק לא הספיק להחמיץ, ואפאוהו מַצּוֹת (יב, לט) — זכר לחיפזון היציאה. יצאו כשש מאות אלף גברים מלבד טף.
בפרשה גם מצוות תְּפִלִּין ("וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה") ו"וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ" — לספר לדורות על יציאת מצרים. זיכרון הגאולה הוא מצווה מרכזית, המועברת מדור לדור.
רעיון מרכזי: הַגְּאֻלָּה וְהַחֵרוּת — ה' הוציא את ישראל מעבדות לחירות ביד חזקה, וקיים את הבטחתו. וכן — זיכרון וסיפור לדורות ("והגדת לבנך"). מלמד אמונה, הודיה, וחשיבות המסורת.
לגננת: הפרשה היא לב סיפור פסח. ממחישים את היציאה, המצה, וקרבן הפסח. הדגש: ה' הוציא את עם ישראל ממצרים לחירות ביד חזקה, ואנחנו זוכרים ומספרים זאת בפסח. מחברים לפסח.
הלימוד לילדים
"ילדים, בפרשת בֹּא מגיע הרגע הגדול — עם ישראל יוֹצֵא מִמִּצְרַיִם! קודם היו עוד שלוש מכות: אַרְבֶּה (חרקים שאכלו את כל הצמחים), חֹשֶׁךְ גדול (אבל לעם ישראל היה אור!), ולבסוף המכה האחרונה והחזקה."
"ולפני המכה האחרונה, ה' נתן לעם ישראל מצווה ראשונה — קָרְבַּן פֶּסַח! ולשים סימן על הבתים, כדי שה' 'יִפְסַח' — ידלג וישמור על בתי עם ישראל. מזה קיבלנו את השם של החג — פֶּסַח!"
"וה' ציווה גם לאכול מַצָּה, ולזכור שהחודש הזה — חודש ניסן — הוא החודש המיוחד של הגאולה! אלה המצוות של ליל הסדר שאנחנו עושים עד היום!"
"ואחרי המכה האחרונה, פרעה סוף־סוף נשבר ואמר: 'קומו, צאו מהר ממצרים!' ועם ישראל יצא מהר־מהר, בְּחִפָּזוֹן גדול — סוף־סוף חופשיים! בְּנֵי חוֹרִין!"
"והם כל כך מיהרו, שהלחם שלהם לא הספיק לתפוח — אז הוא נשאר שטוח, כמו מַצָּה! לכן בפסח אנחנו אוכלים מצות, לזכור את היציאה המהירה לחירות!"
"עם ישראל שלם — המון־המון אנשים — יצא ממצרים ביחד, בשמחה גדולה! ה' קיים את ההבטחה שלו והוציא אותם ביד חזקה מעבדות לחירות!"
"וה' ציווה: 'וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ' — תספרו לילדים שלכם על היציאה ממצרים! לכן בכל שנה בפסח אנחנו מספרים את הסיפור הזה שוב ושוב, מדור לדור!"
"אז מפרשת בא למדנו: שה' הוֹצִיא אותנו מִמִּצְרַיִם לְחֵרוּת, וקיים את הבטחתו! ואנחנו זוכרים ומספרים זאת בפסח, ואוכלים מצה. תודה לה' על החירות! שַׁבָּת שָׁלוֹם!"
העמקה ושיח
נקודות להדגשה: (א) שלוש מכות אחרונות (ארבה, חושך, בכורות); בחושך לישראל היה אור. (ב) קרבן פסח וסימן על הבתים — ה' "פסח"; ומכאן שם החג. (ג) מצוות מצה וחודש ניסן. (ד) היציאה בחיפזון — ומכאן המצה. (ה) "והגדת לבנך" — סיפור לדורות; גאולה וחירות.
אפשר להעמיק בשיח: "למה אוכלים מצה? למה קוראים לחג פסח? למה מספרים את הסיפור כל שנה?" מפתחים אמונה, הודיה וחיבור למסורת.
- מהן שלוש המכות האחרונות?
- למה קוראים לחג "פסח"?
- למה אוכלים מצה?
- איך יצא עם ישראל (בחיפזון, לחירות)?
- מה מצווה "והגדת לבנך"?
סיכום המפגש
מסכמים: בפרשת בֹּא הגיעו המכות האחרונות, וה' הוֹצִיא אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לְחֵרוּת. ה' ציווה על קרבן פסח (ומכאן שם החג — ה' "פסח" על בתי ישראל), על מַצָּה, ועל סיפור לדורות ("והגדת לבנך"). היציאה הייתה בחיפזון — ומכאן המצה. תודה לה' על החירות! חוזרים יחד:
מקורות: שמות י–יג; שמות יב (קרבן פסח, מצה); יב, לט (מצה); יג, ח ("והגדת לבנך").
מעברים ויצירות
- "יוצאים לחירות": הילדים "יוצאים" בזריזות (כמו יציאת מצרים) לפעילות — המחשת החירות.
- "אופים מצה": הילדים עושים תנועת "לישה" מהירה ("מצה!") ועוברים — המחשת המצה.
מצה: מכינים "מצה" מקרטון עגול עם חורים.
יציאת מצרים: מציירים את עם ישראל יוצא בשמחה לחירות.
סימן על הבית: מציירים בית עם סימן — זכר לפסח ה'.
דף עבודה מוצע
דף עבודה: (1) חיבור מצה←חיפזון. (2) חיבור "פסח" לסימן על הבית. (3) ציור "יוצאים לחירות". (4) צביעת מצה. מוכן להדפסה, PDF והורדה מהירה.