גננת בקליקתוכן פדגוגי ו-AI · גן חרדי · גיל 1–6
→ חזרה למאגר

חמשת החושים — מכירים את הגוף

חודש אלול | גיל 3–6 | משך: כ־50 דק׳ | תחום: גוף ומדע

רקע וידע לגננת

לכל אחד מאיתנו חמישה חושים שדרכם אנחנו מכירים את העולם: רְאִיָּה (בעזרת העיניים), שְׁמִיעָה (בעזרת האוזניים), רֵיחַ (בעזרת האף), טַעַם (בעזרת הלשון), ומִישׁוּשׁ (בעזרת העור, בעיקר הידיים). כל חוש נותן לנו מידע אחר: העין רואה צבע וצורה, האוזן שומעת קול, האף מריח, הלשון טועמת מתוק־מלוח־חמוץ, והיד מרגישה חם, קר, רך וקשה.

לימוד החושים בגיל הרך מחזק מודעות לגוף ולסביבה, ומזמין למידה חווייתית מאוד: הדרך הטובה ביותר ללמד חוש היא להפעיל אותו. מומלץ לבנות "תחנות חושים" קטנות שבהן הילדים חווים כל חוש בעצמם.

מטרות המפגש

  • הכרת חמשת החושים והאיבר האחראי לכל חוש.
  • הבנה כיצד כל חוש עוזר לנו להכיר את העולם.
  • חיזוק המודעות לגוף ולסביבה דרך חוויה ישירה.
  • העשרת אוצר המילים של תיאורי תחושה.

פתיחה

הגננת מביאה קופסה סגורה ובתוכה חפץ (למשל תפוח). מזמינה ילד למשש בלי לראות, אחר להריח, ולנחש. שואלת: "איך גילינו מה יש בקופסה בלי לראות? אילו חלקים בגוף עזרו לנו?" — פתיחה לנושא החושים.

הסיפור לילדים

"ילדים, יש לנו מתנה נפלאה בגוף — חמישה עוזרים קטנים שנקראים חוּשִׁים, והם עוזרים לנו להכיר את כל העולם."

"העֵינַיִם שלנו רוֹאוֹת — צבעים, צורות, את החברים ואת האור. האוֹזְנַיִם שלנו שוֹמְעוֹת — שיר, קול של אמא, ציוץ של ציפור. האַף שלנו מֵרִיחַ — ריח של פרח, של לחם טרי, של דבש. הלָשׁוֹן שלנו טוֹעֶמֶת — מתוק, מלוח, חמוץ. והיָדַיִם שלנו מְמַשְּׁשׁוֹת — מרגישות אם משהו רך או קשה, חם או קר."

"בואו ננסה יחד: עִצמו עיניים — עכשיו אי אפשר לראות, אבל עדיין אפשר לשמוע ולהריח! כל חוש הוא מתנה, ואנחנו שומרים על הגוף שלנו ומודים על כל אחד מהם."

פעילות בקבוצה

תחנות חושים: מסדרים כמה תחנות קצרות — טַעַם (טעימת חתיכת פרי), רֵיחַ (הרחת ריח נעים כמו קינמון או פרח), מִישׁוּשׁ (מישוש חומרים שונים בשקית — רך, קשה, חלק), שְׁמִיעָה (זיהוי קול — פעמון, נייר מתקמט), רְאִיָּה (מציאת צבע בחדר). כל ילד עובר וחווה, ומספר איזה חוש הפעיל.

רעיון למעבר

"חוש השמיעה מוביל": הגננת מנגנת קול קבוע (פעמון קטן), והילדים "הולכים אחרי הקול" בשקט אל השולחן — מפעילים את חוש השמיעה במעבר.

יצירה

כרזת חמשת החושים: דף עם ציור פנים; הילד מדביק/מצייר עין, אוזן, אף, פה ויד ליד כל חוש.

ספר חושים קטן: חמישה דפים, בכל דף חוש ותמונה מתאימה (עין־קשת, אף־פרח, יד־כדור פרוותי).

שקית מישוש: שקית עם חפצים שונים; מציירים ליד כל חפץ אם הוא רך/קשה/חלק.

דקלום בחרוזים

עֵינַיִם רוֹאוֹת וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת,
אַף מְרִיחַ וְלָשׁוֹן טוֹעֶמֶת.
יָד מְמַשֶּׁשֶׁת — רַךְ אוֹ קָשֶׁה,
חֲמִשָּׁה חוּשִׁים, אֵיזֶה אוֹצָר נֶחְמָד!

שיח וסיכום

  • אילו חמישה חושים יש לנו?
  • עם מה אנחנו רואים? שומעים? מריחים? טועמים? ממששים?
  • איזה חוש הכי עזר לנו במשחק?
  • למה חשוב לשמור על העיניים והאוזניים?

הרחבות

  • משחק "נחש בלי לראות" — זיהוי חפץ במישוש או בריח.
  • מיון תמונות לפי החוש שמתאים להן.
  • שיחה על שמירה על החושים (לא להסתכל בשמש, לא רעש חזק).
  • הכנת "צנצנות ריח" לניחוש.

דף עבודה מוצע

(1) לחבר בקו כל חוש לאיבר שלו (עין, אוזן, אף, פה, יד). (2) להקיף מה מריחים ומה שומעים. (3) לצבוע את הפנים ולסמן את חמשת החושים. הדף מוכן להדפסה, לשמירה כ־PDF ולהורדה מהירה.